מילוי שפתיים - למראה מלא חיים

בעבר היה מקובל לעושת הדרמה איזורית של הפה עם זריקות . היום ברוב המקרים מספיק למרוח משחת לידוקאין או EMLA בריכוז גבוה כחצי שעה לפני הטיפול. אם עושים הרדמה קלה כזו – השפתיים רדומות מספיק. אמצעי נוסף להפחתת כאב והפחתת הסיכוי לשטפי דם הוא השימוש בקרח לפני ומיד אחרי ההזרקה לשפתיים. הקרח מכווץ כלי דם ובכך מונע ממחט להיכנס לכי דם מכווצים.

בין מזרק אחד לשניים. כל כמות מעבר לכך יכולה להביא מראה לא טבעי ומוגזם. אם הוחלט על שני מזרקים לפעמים טוב להזריק בשלבים – מזרק בביקור ראשון ומזרק נוסף בביקור שני . ההיגיון בהדרגתיות זו – לתת לחומר שהוזרק לתפוס את מקומו , ואז להעריך שוב.

ברוב המקרים יש נפיחות אחרי הזרקה לשפתיים. לפעמים גם שטפי דם  . כל זה חולף תוך ימים בודדים. במקרים יותר נדירים יכולים להיווצר גושים של חומצה היאלורונית. במקרים עוד יותר נדירים – יכולה להתפתח תגובת רגישות המתבטאית בהופעת גוש מספר שבועות עד חודשים אחרי הטיפול. לאחר מילוי שפתיים עם שומן עצמי הנפיחות ממושכת יותר – כשבוע.

התוצאה מיידית. כמובן צריך להבין שבהתחלה יש נפיחות ולכן לפעמים נראה שהשפה נפוחה יותר בצד ימין או שמאל. צריך לחכות שהנפיחות תרד. הזמן שהתוצאה תימשך תלוי בסוג החומר ובקצב פירוק חומר המילוי בגוף. למשל אם נזריק לשפתיים חומצה היאלורונית דלילה ולמטופלת פעילות יתר של אנזים היtלורונידאז טבעי , המילוי יתפרק לאחר חודשיים.

חומצה היאלורונית – נותנת תוצאה מהירה ובטוחה יחסית , אך נספגת יחסית מהר. פלזמה ג'ל – ג'ל שמכינים על ידי סירכוז דם ורידי , הפרדת פלזמה והחימום הפלזמה. פירוק של ג'ל כזה מהיר יותר בהשוואה לחומצה היאלורונית. שומן עצמי מופק מהמטופל עצמו מבטן תחתונה או מעל הברך. לאחר פירוק מסוים מזריקים את השומן לשפתיים על ידי קנולה . לרשימה זו אפשר להכניס גם סיליקון. בשל היות הסיליקון חומר קבוע שלא ניתן לסלקו ובגלל תופעות לוואי מאוחרות שעלות חומר זה ליצור כיום רוב הרופאים אינם משתמשים בו.