קרטוזיס פילאריס (עור אווז): טיפול בעור מחוספס בזרועות ובירכיים

הבליטות הקטנות שמרגישות כמו נייר זכוכית על החלק החיצוני של הזרועות אינן פצעי בגרות ואינן תוצאה של חוסר ניקיון. זהו קרטוזיס פילאריס: פקק של תאי עור מתים שחוסם את זקיק השערה. המצב שכיח, שפיר ובעיקר עניין אסתטי, אבל אפשר לרכך אותו בצורה ניכרת עם הטיפול הנכון.

מהו קרטוזיס פילאריס

קרטוזיס פילאריס, המוכר גם בשם עור אווז, הוא פריחה של בליטות קטנות, מחוספסות, בצבע העור או אדמדמות, שמופיעות לרוב בחלק החיצוני של הזרועות העליונות, בירכיים ובלחיים. הבליטות בדרך כלל אינן כואבות, לעיתים מעט מגרדות, והעור סביבן נוטה להיות יבש. המצב שכיח במיוחד אצל ילדים ומבוגרים צעירים, ומחמיר בחודשי החורף כשהאוויר יבש.

המנגנון: פקק קרטין בזקיק השערה

בעור בריא הקרטין, חלבון מבני שמרכיב את שכבת העור החיצונית, נושר באופן טבעי. בקרטוזיס פילאריס הקרטין מצטבר ויוצר פקק קטן וקשה בפתח זקיק השערה. הפקק חוסם את השערה, מותח מעט את העור סביבו ויוצר את הבליטה המחוספסת. לעיתים נראית שערה כרוכה בתוך הבליטה. המצב קשור ליובש עור ושכיח יותר אצל אנשים עם נטייה לאקזמה אטופית. יש לו גם מרכיב תורשתי.

איך מטפלים בעור אווז

קרטוזיס פילאריס מצב שפיר, וטיפול נדרש מסיבות אסתטיות בלבד. אין דרך לרפא אותו לצמיתות, אך טיפול עקבי מחליק את העור. עיקרון מנחה: לחות לבדה מרגיעה את היובש אך אינה מסירה את הבליטות. מה שעובד הוא חומרים שמקלפים את פקק הקרטין.

קרטוליטיקה: ממיסי הקרטין

תכשירים מקומיים שממיסים את הצטברות הקרטין הם הקו הראשון. אוריאה בריכוז גבוה מרככת את הפקק ומשמרת לחות. חומצה לקטית (חומצת חלב) וחומצות אלפא-הידרוקסי אחרות מקלפות את שכבת התאים המתים. חומצה סליצילית פועלת בתוך הזקיק עצמו ומפנה את החסימה. שימוש קבוע פעם עד פעמיים ביום, על עור לח, נותן את התוצאה הטובה ביותר.

רטינואידים מקומיים

נגזרות ויטמין A מקומיות מסדירות את קצב התחדשות תאי העור ומונעות הצטברות מחודשת של קרטין. טרטינואין ותכשירים קרובים לו יעילים בבליטות עמידות, אך עלולים לגרום יובש וגירוי בתחילת הטיפול, ולכן מתחילים בתדירות נמוכה ומעלים בהדרגה. השילוב של רטינואיד עם קרם לחות מאזן בין היעילות לבין הסבילות של העור.

טיפולים במרפאה

כשהעיקר מפריע הוא האדמומיות סביב הבליטות ולא המרקם, טיפולי לייזר וסקולרי מצמצמים את האודם. פילינג כימי מבוקר במרפאה מסיר שכבת תאים מתים בעוצמה גבוהה מתכשירים ביתיים ומחליק את המרקם. טיפולים אלה משלימים את הטיפול המקומי ואינם מחליפים אותו.

שגרת טיפוח יומיומית שעוזרת

החלק הגדול מהשליטה בקרטוזיס פילאריס מתרחש בבית, בשגרה עקבית. כדאי להתקלח במים פושרים ולא חמים, מפני שמים חמים מייבשים את העור ומחמירים את הבליטות. במקום ספוג מחוספס או מברשת, עדיף קילוף עדין עם תכשיר חומצי, שמסיר את פקק הקרטין בלי לפצוע את העור. מיד אחרי המקלחת, על עור עדיין לח, מורחים קרם לחות עשיר שנועל את הרטיבות. בחורף מגבירים את תדירות הלחות, ובמקומות יבשים שווה להוסיף מכשיר אדים בחדר השינה. שפשוף, גירוד וסחיטה של הבליטות מחמירים את האודם ועלולים להשאיר כתמים, ולכן עדיף להימנע מהם.

ציפיות מציאותיות

הטיפול עושה הרבה, אך לא הכול. רוב המטופלים רואים החלקה משמעותית של העור והפחתה באודם, אך הבליטות נוטות לחזור אם מפסיקים את הטיפול. קרטוזיס פילאריס משתפר לעיתים מעצמו עם הגיל, ובמיוחד אחרי גיל ההתבגרות. לכן המטרה הסבירה היא ניהול מתמשך ולא ריפוי חד-פעמי. אצל ילדים, שאצלם המצב נפוץ במיוחד, לרוב מספיק לשמור על לחות העור ולהימנע מקילוף אגרסיבי.

אדמומיות לעומת גבשושיות: שני מרכיבים ששתי שיטות שונות מטפלות בהם

בקרטוזיס פילאריס מתערבבים שני דברים נפרדים על אותו אזור עור. הגבשושיות הן פקקי קרטין סביב זקיקי השערה, והן מגיבות לחומצות ולרטינואידים שמרככים את הפקק. האדמומיות מסביב לזקיק היא הרחבה של כלי דם זעירים, וקרמים מקלפים כמעט לא משפיעים עליה. מטופלים רבים מקלפים את הגבשושיות במשך חודשים, ומופתעים שהעור עדיין נראה ורדרד.

למרכיב האדמומי קיים מסלול נפרד. מכשירי אור פעימתי (IPL) ולייזרי כלי דם פוגעים בהמוגלובין שבכלי הדם המורחבים ומדהים את הגוון הוורוד, בלי לגעת בטקסטורה. בפרקטיקה משלבים את שני המסלולים: רטינואיד או חומצה לטקסטורה, וטיפול אור או לייזר לאדמומיות.

חשוב להבחין בין קרטוזיס פילאריס בפנים ובין רוזציאה, מכיוון שהשתיים מציגות גבשושיות ואדמומיות בלחיים בגיל ההתבגרות. בקרטוזיס פילאריס מרגישים גבשושיות יבשות ומחוספסות בלמישה, בלי גלי חום או נימים בולטים. ברוזציאה האדמומיות מתלקחת בחום, באלכוהול או במאכלים חריפים, ולעיתים מלווה בנימים גלויים. אבחנה נכונה קובעת אם הטיפול מתמקד בקילוף או בכלי הדם, ולכן בדיקה אצל רופא עור עדיפה על ניחוש.

קרטוזיס פילאריס בכל מקרה אינו מצב מסוכן, והאדמומיות אינה סימן לזיהום. ההבחנה בין שני המרכיבים נועדה רק כדי לכוון את הטיפול הנכון לכל בעיה ולמנוע אכזבה מטיפול חלקי.

מתי לפנות לרופא

קרטוזיס פילאריס אינו מסוכן ולרוב אינו מצריך בדיקה, אך כדאי לפנות לרופא עור כשהאדמומיות או הבליטות מפריעות מבחינה אסתטית ומוצרי המדף לא הספיקו, כשמופיע גירוד או דלקת, או כשקשה להבדיל בינו לבין פריחה אחרת. בקליניקה של ד"ר מאיר באבאיב בחולון נבנית תוכנית מקלפת מותאמת לרגישות העור. כשמדובר בילד, בדיקה אצל רופא עור ילדים מסייעת לבחור טיפול עדין ובטוח לגיל.