פטרת כף הרגל: טיפול נכון שמונע חזרה

נעל סגורה היא חממה: חום, לחות, חושך והיעדר אוורור. אלה התנאים שפטרת כף הרגל (טינאה פדיס) צריכה כדי לשגשג, ולכן מי שמסתפק בקרם ומחזיר את הרגל לאותה נעל לחה רואה את הזיהום חוזר בתוך שבועות.

איך נדבקים ולמה דווקא ברגליים

פטרת כף הרגל נגרמת מפטריות דרמטופיטיות שניזונות מקרטין, החלבון של שכבת העור החיצונית. הן שורדות על רצפות, בגרביים ובנעליים, ומשגשגות בסביבה חמה ורטובה. מקלחות ציבוריות, בריכות שחייה וחדרי הלבשה הם אתרי ההדבקה הקלאסיים, ומכאן הכינוי "רגל הספורטאי". בלי סביבה לחה הפטרייה אינה נאחזת בעור, ולכן ייבוש קפדני הוא חלק מהטיפול עצמו ולא עצה כללית.

הזיהום מתחיל לרוב בין אצבעות הרגל ועלול להתפשט לסוליה ולציפורניים. אצל מטופלים רבים פטרת ציפורניים ופטרת כף הרגל מופיעות יחד: הציפורן הנגועה משמשת מאגר שמדביק את העור מחדש אחרי כל טיפול. גירוד הרגל ונגיעה באזורים אחרים בגוף מעבירים את הפטרייה גם למפשעה ולבתי השחי.

הסימנים, ומה קורה כשמתעלמים

הסימנים הראשונים: גרד וצריבה בין האצבעות, עור יבש שמתקלף, אדמומיות, ולעיתים שלפוחיות. במצב מתקדם העור נסדק ואף מדמם. סדקים ושלפוחיות הם שער כניסה לחיידקים, וזיהום חיידקי משני מוסיף ריח רע, נפיחות ודלקת מקומית.

הסיבוך החיידקי מסוכן בעיקר לחולי סוכרת, לקשישים, לאנשים עם בצקת כרונית ברגליים או אחרי ניתוח להוצאת ורידים, ולמי שמערכת החיסון שלו מוחלשת. אצלם פצע קטן בכף הרגל עלול להידרדר לזיהום עמוק, ולכן עדיף לטפל מוקדם ולא להמתין.

איך רופא עור מאבחן

קילוף ואדמומיות בכף הרגל אינם תמיד פטרת. אקזמה של כף הרגל, פסוריאזיס ודרמטיטיס ממגע נראים דומים, והטיפול בהם שונה. רופא עור מזהה את התמונה בבדיקה קלינית, ובמקרה של ספק לוקח גרידה עדינה של קשקשת לבדיקה מיקרוסקופית שמאתרת את קורי הפטרייה. הבדיקה אורכת דקות, והיא מונעת מצב שכיח: חודשים של משחות סטרואידים על זיהום פטרייתי, שרק מחמירות אותו.

הטיפול: קרם הוא חצי מהעבודה

הבסיס התרופתי הוא קרם אנטי-פטרייתי, כמו קלוטרימזול או מיקונזול, פעם או פעמיים ביום לפי התכשיר. הטעות הנפוצה היא להפסיק כשהעור נראה תקין: את המריחה ממשיכים עד ארבעה שבועות, כי הפטרייה שורדת בעור גם אחרי שהפריחה נעלמת. כשיש שלפוחיות נוזלות, אמבטיות רגליים בתמיסת אלומיניום אצטט (תמיסת בורו) מייבשות את האזור ומקלות על ההחלמה. זיהום שהתפשט לסוליה או לציפורן מצריך לרוב טיפול פומי במרשם, והרופא יתאים אותו לפי מצב הכבד ותרופות קבועות.

החצי השני של הטיפול הוא סביבת הרגל:

• לייבש את הרגליים אחרי כל רחצה, כולל בין האצבעות
• נעליים מחומר נושם, עור או רשת. נעלי ויניל כולאות לחות
• גרביים סופגות שמרחיקות זיעה מהעור, להחליף מדי יום ואחרי כל אימון
• אבקת רגליים רפואית לשמירה על יובש לאורך היום
• לסירוגין בין שני זוגות נעליים, כך שכל זוג מתאוורר יממה

איך מונעים חזרה

כפכפים במקלחות ציבוריות ובשפת הבריכה מנתקים את שרשרת ההדבקה. מגבות ופצירות נשארות אישיות ואינן עוברות בין בני הבית. מי שכבר חלה בעבר ירוויח מאבקה אנטי-פטרייתית בנעליים בעונה החמה, ומי שמתאמן בקביעות ירוויח מגרביים ייעודיות לספורט שמתחלפות מיד אחרי האימון. בדיקה תקופתית של הציפורניים סוגרת את הפרצה השכיחה: ציפורן עבה, פריכה או צהובה דורשת טיפול נפרד, אחרת היא תדביק את העור שוב ושוב. גם בני הבית מרוויחים מהמניעה, כי רצפת מקלחת אחת משותפת מספיקה להעברת הזיהום.

עוד הבחנה ששווה להכיר: לא כל "פטרת" בעור מתנהגת אותו דבר. פטרת גוון (טינאה ורסיקולור) נגרמת משמר שאינו מדבק ומתבטאת בכתמים בהירים על החזה והגב, בעוד פטרת כף הרגל מדבקת ועוברת דרך רצפות רטובות. האבחנה בין הסוגים קובעת את הטיפול.

שלוש צורות של פטרת כף הרגל, וכל אחת מאובחנת אחרת

פטרת כף הרגל אינה מופיעה תמיד באותו אופן, ולכן אנשים מחמיצים אותה או מטפלים בכיוון הלא נכון. זיהוי הצורה קובע איזה תכשיר עובד וכמה זמן צריך להתמיד.

• הצורה הבין-אצבעית: השכיחה ביותר. עור לבן, רטוב ומתקלף בין האצבעות, בעיקר בין הזרת לאצבע שלצידה, לרוב עם גירוד וריח. זו הצורה שמגיבה הכי טוב לקרם נוגד פטריות.
• צורת המוקסין: יובש, קשקש דק ואדמומיות שמכסים את כל כף הרגל ואת הצדדים כמו נעל בית. היא נראית כמו עור יבש רגיל, נוטה להיות כרונית ולעיתים דורשת טיפול פומי מפני שקרם לבדו לא חודר מספיק.
• הצורה השלפוחיתית: שלפוחיות קטנות ומגרדות בקשת כף הרגל, לרוב בהתפרצות פתאומית. היא עלולה להתבלבל עם תגובה אלרגית.

שתי נקודות שמשנות את הטיפול: ראשית, הפטרת מתפשטת בקלות אל ציפורני הרגל וגורמת לפטרת ציפורניים (אוניכומיקוזיס), שכמעט אינה מגיבה לקרם ודורשת טיפול ממושך הרבה יותר. שנית, גירוד וקילוף שאינם משתפרים אחרי שבועיים-שלושה של טיפול נכון אינם בהכרח פטרת, אלא לעיתים אקזמה או פסוריאזיס שמחקות אותה. בדיקת רופא עור עם גירוד עור לבדיקת מיקרוסקופ מבדילה ביניהן ומונעת חודשים של טיפול לא יעיל.

מתי לפנות לרופא

אם אחרי שבועיים עד ארבעה שבועות של קרם אין שיפור, אם מופיעה אדמומיות מתפשטת, נפיחות או דימום, או אם הזיהום הגיע לציפורן, נדרשת בדיקת רופא עור. חולי סוכרת צריכים להיבדק כבר בסימנים הראשונים, בלי שלב של טיפול עצמי. הפניה דרך קופת החולים היא מסלול אחד, ומי שמעדיף לקצר תהליכים יכול לפנות לרופא עור פרטי. בקליניקה של ד"ר מאיר באבאיב במגדל עזריאלי חולון הבדיקה כוללת אבחנה בין סוגי הפטרת, בדיקת ציפורניים ותוכנית מניעה שמותאמת להרגלי הספורט והעבודה שלכם.