טיפול פוטודינמי מחסל תאים פגומים בעור ומשאיר את הרקמה הבריאה סביבם כמעט ללא פגיעה. השילוב בין חומר שמסמן את התאים הבעייתיים לבין אור שמפעיל אותו הפך את השיטה לכלי מקובל לטיפול בנגעי שמש מרובים ובאקנה דלקתית.
איך עובד טיפול פוטודינמי
טיפול פוטודינמי (Photodynamic Therapy, PDT) מבוסס על שלושה מרכיבים: חומר מסמן רגיש לאור, אור באורך גל מתאים וחמצן ברקמה. החומר המסמן הנפוץ הוא חומצת אמינולבולינית (ALA), חומצה שקיימת באופן טבעי בגוף. כשמורחים אותה על העור היא נספגת בעיקר בתאים פגומים ובבלוטות החלב, ושם הופכת לחומר שמגיב לאור.
אחרי זמן ספיגה מבוקר חושפים את האזור לאור, לרוב אור כחול (כמו מערכת BLU-U) או מקור אור אחר. האור מפעיל את החומר המסמן, נוצרים רדיקלים פעילים שהורסים את התאים הספוגים, והרקמה הבריאה שמסביב נשארת כמעט ללא פגיעה. זו הסיבה שהשיטה יעילה במיוחד לשדה רחב של עור פגוע משמש.
אורך הגל קובע את עומק החדירה: אור כחול פועל על שכבות שטחיות ומתאים לאקנה ולנגעים שטחיים, בעוד אור אדום חודר עמוק יותר. הבחירה במקור האור נעשית לפי ההתוויה ולפי עומק הנגעים, ולכן רופא העור מתאים את הפרוטוקול לכל מטופל בנפרד.
למי הטיפול מתאים
שלוש התוויות עיקריות:
- קרטוזה אקטינית: ריבוי נגעים טרום-סרטניים בפנים ובקרקפת. הטיפול מאפשר לטפל בכל השדה במקום נגע אחר נגע. מי שמתמודד עם נגעי שמש יכול להרחיב על כך בעמוד קרטוזה אקטינית.
- אקנה דלקתית: החומר המסמן נספג בבלוטות החלב, והאור מצמצם את ייצור החלב ופוגע בחיידק שמעורב בדלקת.
- נזקי שמש כלליים: שיפור במרקם, באחידות הגוון ובמראה הכולל של עור שנחשף שנים.
מהלך הטיפול
בתחילה מנקים את העור, ולעיתים מבצעים מיקרודרמברז'ן או פילינג קל שמסירים את שכבת התאים המתים ומשפרים את ספיגת החומר המסמן. אחר כך מורחים את ה-ALA וממתינים פרק זמן שנקבע לפי ההתוויה. בשלב האחרון חושפים את האזור למקור האור למשך כמה דקות. במהלך החשיפה חלק מהמטופלים מדווחים על תחושת צריבה או עקצוץ שחולפת זמן קצר אחרי סיום ההארה. אזורים שטופלו עשויים להאדים ולהתנפח, ולרוב התופעות חולפות תוך כשבועות אחדים.
רגישות לאור ומעקב אחרי הטיפול
אחרי PDT העור נשאר רגיש לאור למשך 48 שעות בקירוב, ולכן יש להימנע מחשיפה ישירה לשמש ולאור חזק בתקופה זו, כולל הגנה עם בגדים וכובע. בימים הראשונים מופיעים אדמומיות וקילוף קל באזור המטופל. הגנה עקבית מהשמש בהמשך חשובה גם לשמירה על התוצאה וגם למניעת נגעי שמש חדשים.
כלים משלימים בקליניקה
הקליניקה בחולון עובדת עם מספר טכנולוגיות אור ומכשור שמשרתות מטרות דומות. לטיפול בכתמים, באודם ובנזקי שמש קיימת מערכת IPL שמטרגטת פיגמנט וכלי דם. לאקנה אנו משלבים לייזר UltraClear ותכניות טיפול באקנה שמותאמות לחומרת המקרה. בייעוץ אישי נקבע אם המקרה מתאים לטיפול פוטודינמי או שכלי אחר ייתן תוצאה טובה יותר. הקליניקה אינה מפעילה מכשיר אור כחול ייעודי מסוג BLU-U, והבחירה בין הכלים נעשית לפי הממצא ולא לפי שם המכשיר.
היתרון של עבודה עם כמה טכנולוגיות הוא ההתאמה: עור עם נגעי שמש ופיגמנט יגיב טוב ל-IPL, אקנה דלקתית עמוקה עשויה להזדקק לסדרת לייזר, ושילוב של פילינג כימי לפני הטיפול משפר את התוצאה במקרים מסוימים. רופא העור בונה תכנית שמשלבת את הכלים לפי הצורך.
מי לא מתאים לטיפול
הטיפול אינו מתאים למי שסובל מרגישות יתר לאור, ממחלות שמגבירות רגישות לאור כמו פורפיריה, או מאלרגיה לחומר המסמן. מי שאינו יכול להימנע מחשיפה לשמש בימים שאחרי הטיפול עדיף שידחה אותו לעונה מתאימה. בייעוץ נבדקות גם תרופות שהמטופל נוטל, שכן חלקן מגבירות את רגישות העור לאור.
מה אפשר לצפות מהתוצאה
בטיפול בקרטוזה אקטינית רואים נשירה של הנגעים תוך שבועות אחדים, והעור מחלים עם מרקם אחיד יותר. בטיפול באקנה השיפור מצטבר לאורך סדרת מפגשים, עם ירידה במספר הנגעים הדלקתיים ובשמנוניות. התוצאה תלויה בעומק הנגעים, במצב העור ובהקפדה על הגנה מהשמש בין המפגשים. נזקי שמש עמוקים עשויים לדרוש שילוב של כמה שיטות.
טיפול פוטודינמי באור יום: גרסה כמעט ללא כאב לטיפול בנזקי שמש
הגרסה הקלאסית של טיפול פוטודינמי מסתמכת על מנורת LED אדומה בעוצמה גבוהה בקליניקה, והחשיפה הזו היא שגורמת לתחושת הצריבה במהלך ההארה. בשנים האחרונות נכנסה לשימוש גרסה נוספת, טיפול פוטודינמי באור יום (Daylight PDT), שמחליפה את המנורה באור השמש הטבעי ומפחיתה את הכאב כמעט לאפס.
המהלך מתחיל זהה: מורחים על האזור חומר מסמן רגיש לאור. במקום להמתין שעות ולשבת מתחת למנורה, יוצאים החוצה לאור יום לכשעתיים. החשיפה ההדרגתית לאור מפעילה את החומר המסמן תוך כדי שהוא נספג, כך שאין הצטברות שמייצרת גל כאב חד. רוב המטופלים מדווחים על תחושת חום קלה בלבד.
השיטה מתאימה במיוחד לשדות רחבים של נזקי שמש וקרטוזות אקטיניות מרובות על הקרקפת, המצח והפנים, שם המנורה הקבועה מכסה שטח מוגבל. התוצאה הקוסמטית דומה לזו של הטיפול הקלאסי, עם פחות אדמומיות חדה אחרי הטיפול.
קיימות גם מגבלות. הטיפול תלוי במזג אוויר ובעונה, ודורש טמפרטורה ועוצמת אור מספקות, ולכן בחורף או ביום מעונן הוא פחות יעיל. אזורים שעוביים גבוה או נגעים בודדים ועבים מגיבים לעיתים טוב יותר לגרסה הממוקדת עם מנורה. רופא העור בוחר בין הגרסאות לפי סוג הנגע, היקפו ורגישות המטופל לכאב.
מתי לפנות לרופא
אם הופיעו נגעי שמש מרובים, כתמים מחוספסים שאינם חולפים או אקנה דלקתית שלא מגיבה לטיפול שגרתי, כדאי לקבוע בדיקה אצל רופא עור. ד"ר מאיר באבאיב יבחן את העור, יקבע אם הממצא טרום-סרטני ויתאים את שיטת הטיפול, בין אם פוטודינמית ובין אם באמצעות כלי אחר שמתאים יותר למקרה. נגע שמדמם או משתנה במהירות מצריך בדיקה מוקדמת ולא המתנה.
המנגנון הפוטוכימי המלא: מ-ALA דרך PpIX לרדיקלי חמצן ציטוטוקסיים
הבסיס הביוכימי של PDT נשען על שינוי מטבולי ממוקד של חומר מסמן שנכנס למסלול הסינתזה של ההם. 5-aminolevulinic acid (ALA), שאושר ב-FDA ב-1999 תחת השם Levulan Kerastick של DUSA Pharmaceuticals בריכוז של 20%, ונגזרתו המתילית methyl aminolevulinate (MAL) שאושרה באירופה ב-EMA ב-2001 תחת השם Metvix של Galderma בריכוז של 16%, נספגים דרך הקרטין הפגום של נגעי קרטוזה אקטינית או דרך פתחי בלוטת החלב. בתוך התא הם נכנסים למסלול הביוסינתזה של ההם ומומרים ל-protoporphyrin IX (PpIX), פורפירין פוטו-אקטיבי שמצטבר באופן מועדף בקרטינוציטים דיספלסטיים ובסבוציטים בשל פעילות מוגברת של פורפובילינוגן דאמינז וירידה יחסית בפעריטוקלטז שמשלים את ההם.
אחרי הצטברות של 1-3 שעות, חשיפת ה-PpIX לאור באורך גל מתאים מעוררת מעבר אלקטרוני מצב יסוד אל מצב סינגלט נרגש, ולאחריו מעבר בין-מערכתי למצב טריפלט שמעביר אנרגיה לחמצן מולקולרי ברקמה. שיא הספיגה החזק ביותר (Soret band) הוא ב-410 ננומטר באור הכחול, ושיא Q-band חלש יותר ב-630 ננומטר באור האדום. הבחירה בין אורכי הגל היא הנדסית: 410 ננומטר חודר 1-2 מ"מ בלבד ומתאים לאקנה ולנגעים שטחיים, בעוד 630 ננומטר חודר 5-6 מ"מ ומגיע לבסיס הזקיק ולעובי מלא של נגע אקטיני עבה.
התוצר הסופי הוא חמצן סינגלט ורדיקלי חמצן פעילים (ROS) במסגרת תגובה פוטוכימית מסוג Type II. ה-ROS מחמצנים שומנים בממברנת המיטוכונדריה, אנזימים ציטוסולים ו-DNA, ומובילים לאפופטוזיס בקרטינוציטים דיספלסטיים ולנמק חלקי בסבוציטים. עבודתם של Henderson ו-Dougherty (Photochem Photobiol 1992) הראתה שאפופטוזיס מוקדם הוא הדרך העדיפה לפינוי תאים סרטניים, ואילו נמק מייצר תגובת DAMPs שמשחררת HSP70 ו-IL-6 ומגייסת תאי דנדריט. תגובת חיסון מאוחרת זו, שתועדה אצל Korbelik (Cancer Res 2005), מסבירה למה PDT מציע יתרון מעבר להרס המקומי בלבד.
PDT לקרטוזה אקטינית: פרוטוקולים, שיעורי החלמה והשוואה לטיפולים מקבילים
בקרטוזה אקטינית הסיווג הקליני המקובל לפי Olsen מבחין בין דרגה I (נגע דק שמוחש למישוש ולא נראה), דרגה II (נגע מורם ונראה), ודרגה III (נגע עבה היפרקרטוטי). PDT יעיל בדרגות I-II ופחות יעיל בדרגה III ללא הכנה. הרציונל המרכזי הוא הטיפול בכל "שדה הסרטון" (field cancerization), מושג שנטבע על ידי Slaughter ב-1953 ויושם דרמטולוגית על ידי Stockfleth ב-EJD 2013: מטופל עם נגע אקטיני נראה לעין נושא לרוב עשרות נגעים תת-קליניים סביבו, וטיפול בנגע יחיד משאיר את שאר השדה במצב טרום-סרטני.
שיעורי הניקוי המתועדים בספרות תלויים בחומר ובמקור האור. במחקרו של Pariser (JAAD 2003) עם MAL ואור אדום של 630 ננומטר נצפה ניקוי של 86-91% בשלושה חודשים אחרי שני מפגשים בהפרש שבוע. Tarstedt (Acta Derm Venereol 2005) השווה מפגש בודד מול שני מפגשי MAL והראה שעבור נגעים בדרגה I מפגש אחד מספיק. Piacquadio (Arch Dermatol 2004) עם ALA ואור כחול של 417 ננומטר במכשיר BLU-U דיווח על ניקוי של 70-78% בנגעים בודדים שמונה שבועות אחרי טיפול.
לעומת זאת, החלופות הטופיקליות פועלות לאורך שבועות: 5-פלואורואורציל בריכוז 5% (Efudex) דורש מריחה פעמיים ביום למשך 2-4 שבועות עם דלקת קשה כל הזמן הזה; אימיקווימוד 5% (Aldara) ו-3.75% (Zyclara) דורש מריחה לילית למשך 4-16 שבועות; דיקלופנק 3% (Solaraze) דורש 60-90 ימי מריחה לעיתים בשילוב עם הכרת המטופל; קריותרפיה בחנקן נוזלי טובה לנגע בודד אך משאירה את השדה ללא טיפול ועלולה לייצר היפו-פיגמנטציה. אינגנול מבוטאט (Picato) הוסר מהשוק על ידי EMA בינואר 2020 בעקבות סיגנל של עלייה בשכיחות ממאירויות עוריות. גרסת ה-Daylight PDT שפותחה על ידי Wiegell (JEADV 2008 ו-2012), שבה המטופל יוצא לחשיפה של כשעתיים אחרי מריחה ו-30 דקות המתנה, מספקת ניקוי דומה במחקר NORDLAND עם רמת כאב VAS של 0-2 לעומת 6-8 בפרוטוקול הקלאסי.
PDT לאקנה: מהמחקר הראשון להחלטה הקלינית מול איזוטרטינואין
הניסיון הקליני הראשון של ALA-PDT באקנה דווח על ידי Hongcharu (J Invest Dermatol 2000), שטיפל בעשרים מטופלים עם אקנה דלקתית באור אדום של 550-700 ננומטר אחרי מריחת ALA למשך שלוש שעות. הביופסיה אחרי הטיפול הראתה אטרופיה של בלוטות החלב ושיעור הרג של Cutibacterium acnes (לשעבר Propionibacterium acnes) של כ-80%. הסיבה הביולוגית: החיידק עצמו מייצר פורפירינים אנדוגניים, בעיקר קופרופורפירין III, שסופגים אור כחול בכ-415 ננומטר ופועלים כפוטוסנסיטייזרים פנימיים גם בלי מריחת ALA. הוספת ה-ALA מעצימה את האפקט ומתמקדת בבלוטת החלב עצמה.
מחקרים מרכזיים שנמשכו בהמשך: Pollock (Br J Dermatol 2004) אישש פיחות של 50-60% בנגעים דלקתיים אחרי שלושה מפגשים; Wiegell (JAAD 2006) השווה את היעילות בין נגעים דלקתיים לנגעים קומדוניים והראה שהיעילות גבוהה יותר בנגעים דלקתיים פעילים מאשר בקומדונים סגורים; הסקירה השיטתית של Sakamoto (JAAD 2010) סיכמה 21 מחקרים והגיעה למסקנה שגם MAL וגם ALA יעילים, עם עדיפות קלה ל-ALA במשך אינקובציה ארוך באקנה גזעית של הגב.
ההשוואה לאיזוטרטינואין (אקיוטן), שאושר ב-FDA כבר ב-1982, היא ההכרעה הקלינית האמיתית. איזוטרטינואין פומי בעל יעילות גבוהה בהפוגה ארוכת טווח בקורס של 6-9 חודשים, מינון מצטבר של 120-150 מ"ג/ק"ג, אך מחייב רישום ב-iPLEDGE בארה"ב בשל טרטוגניות (קטגוריה X), בדיקות תפקודי כבד ופרופיל שומנים חודשיות, ושוללות עצמית של מין הריון. PDT, לעומת זאת, חוסך לחלוטין את הנטל המערכתי אך דורש 3-4 מפגשים, עלות גבוהה לכל מפגש, סיכון של היפר-פיגמנטציה פוסט-דלקתית בעור פיצפטריק IV-VI, וירידה ביעילות באקנה נודולוצסטית עמוקה. ההכרעה: PDT מתאים למטופלת בגיל הפוריות שמסרבת לאיזוטרטינואין, למטופל עם אקנה דלקתית בינונית בפנים בלי קומדונים מרובים, ולמטופל שנכשל בטיפול טופיקלי כולל אדפלן (Adapalene) ובנזואיל פראוקסיד 5%. איזוטרטינואין נשאר הבחירה הראשונה לאקנה נודולוצסטית קשה או למטופל עם הצטלקות פעילה.
כאב, בצקת והיפר-פיגמנטציה: ניהול תופעות הלוואי בפרוטוקול PDT
הכאב הוא מגבלת השימוש הקלינית המרכזית. מטופלים מדווחים על תחושת צריבה בעוצמה של VAS 6-8 מתוך 10 במהלך ההארה, ולעיתים קרובות הכאב מגיע לשיא בדקות הראשונות של החשיפה ולא בסופה. המנגנון הוא גירוי עצבי ישיר של קצוות הסיבים המיאלינים על ידי ROS שנוצרים בעור הסביב פולקיקולרי, בליווי שחרור הסטמין מקצוות נירוטרנסמיטרים. עבודתו של Halldin (Br J Dermatol 2009) מיפתה את הקורלציה בין שטח ההארה לעוצמת הכאב והראתה שטיפול בקרקפת ובמצח כואב יותר מטיפול בפנים תחתון, כנראה בשל צפיפות עצבית גבוהה יותר וקרבה לעצם.
אסטרטגיות הפחתת כאב מקובלות:
- קירור באוויר קר (Zimmer Cryo 6) בטמפרטורה של מינוס 30 מעלות במהלך ההארה, מפחית את ה-VAS בכ-30%.
- חסם עצבי מקומי של עצב האינפראורביטלי או הסופראורביטלי בלידוקאין 1% למטופלים עם נגעים בקרקפת או במצח.
- טיפול מקדים בלייזר פרקציונלי – עבודתם של Haedersdal ועמיתיו (Lasers Surg Med 2014) הראתה ש-ablative fractional pre-treatment באמצעות Er:YAG או CO2 פרקציונלי משפר את חדירת ה-ALA ומאפשר הפחתת זמן אינקובציה ועוצמת אור.
- זמן אינקובציה מקוצר – Christensen (J Drugs Dermatol 2016) השווה אינקובציה של 60 דקות מול 3 שעות והראה ירידה משמעותית בכאב בלי פגיעה משמעותית בניקוי.
- Daylight PDT כחלופה לחולים שלא סובלים את הפרוטוקול הקלאסי.
אחרי הטיפול מופיעות בצקת, אדמומיות עזה וקילוף שנמשכים 5-7 ימים, ולעיתים שלפוחיות שטחיות בנגעים עבים. גרד פוסט-טיפולי הוא שכיח ומגיב לקור או לסטרואיד חלש. היפר-פיגמנטציה פוסט-דלקתית מהווה את הסיבוך הקוסמטי השכיח ביותר במטופלי פיצפטריק IV-VI, ומחקרו של Issa בעור היספני הראה שכיחות של עד 15% במטופלים שלא הקפידו על הימנעות משמש. הגנת השמש בשבועיים שאחרי הטיפול כוללת מסנן רחב-טווח SPF 50+ עם מרכיב פיזיקלי (אבץ אוקסיד, טיטניום דיאוקסיד), כובע רחב שוליים, והימנעות חמורה מאור ישיר ב-48 השעות הראשונות שבהן ה-PpIX השאריתי עדיין נוכח בעור.
חידושים בטכנולוגיה: מ-AFXL ועד Daylight PDT וננו-אמולסיות חדשות
הדור הבא של ה-PDT מתפתח בכמה צירים. הציר הראשון הוא ablative fractional laser-assisted PDT (AFXL-PDT), שתועד על ידי Togsverd-Bo (Br J Dermatol 2012, JAAD 2015). הרעיון: ליצור עמודות אבלטיביות שטחיות באמצעות Er:YAG בכיסוי של פחות מאחוז משטח העור (1 מ"ג/ס"מ²), שדרכן ה-ALA חודר עמוק יותר לדרמיס תוך דקות במקום שעות. שיעור הניקוי בקרטוזה אקטינית עם AFXL-PDT היה גבוה בכ-20-30% מ-PDT קלאסי באותה אוכלוסיה, בעיקר בנגעים היפרקרטוטיים. השיטה משמשת גם לטיפול בצלקות אקנה: Park (JEADV 2013) דיווח על שיפור משמעותי בצלקות אטרופיות אחרי שילוב של מיקרונידלינג ו-PDT בארבעה מפגשים.
הציר השני הוא פורמולציות חדשות של חומר המסמן. נתח השוק העיקרי השתנה ב-2016 כש-FDA אישרה את Ameluz (BF-200 ALA) של חברת Biofrontera, ננו-אמולסיה של ALA בריכוז 7.8% שמשפרת את חדירת התרכובת בהשוואה ל-Levulan הוותיק ומאפשרת ניקוי טוב יותר בנגעים עבים. באירופה משווק גם Hexvix (hexyl-ALA), אסטר הקסילי ליפופילי של ALA שחודר טוב יותר לעומק. הציר השלישי הוא Daylight PDT (DL-PDT): הפרוטוקול הסקנדינבי של Wiegell דורש Solar Daylight Index של 3.5 ויותר, חשיפה של 0.5-2 שעות, וטמפרטורת אוויר מעל 10 מעלות. במטה-אנליזה של Räsänen (JAMA Dermatol 2019) DL-PDT לא נחות מ-PDT קלאסי בקרטוזות גרייד I-II ומפחית את VAS ל-2 לעומת 7.
הציר הרביעי הוא תאראנוסטיקה פוטודינמית – שילוב של תכשירי הדמיה ופוטוסנסיטייזרים בננו-חלקיקים מצומדים, נושא מחקר בשלב הקליני המוקדם של Spring ועמיתיו ב-Wellman Center. בקליניקה של ד"ר באבאיב הבחירה בין הטכנולוגיות נעשית לפי עומק הנגע, גוון העור, סובלנות הכאב של המטופל ועונת השנה: בקיץ ישראלי עם UV גבוה ניתן לשקול Daylight PDT, ובחורף או בנגעים עבים יותר הפרוטוקול הקלאסי עם אור אדום ממוקד נשאר עדיף.
טיפול פוטודינמי באור יום מלאכותי: גרסה שלא תלויה במזג האוויר
גרסת אור היום הרגילה תלויה בשמש, ולכן בחורף, ביום מעונן או באזורים עם קרינה נמוכה היא פחות יעילה. טיפול פוטודינמי באור יום מלאכותי (Simulated Daylight PDT) פותר את המגבלה הזו. במקום לצאת החוצה, המטופל יושב בחדר עם מערכת תאורת LED לבנה שמדמה את ספקטרום אור היום ומספקת מנת אור קבועה בכל פעם. כך אפשר לטפל בכל עונה ובכל שעה. מחקרים השוו בין הגרסה המלאכותית לגרסה עם שמש טבעית והראו שיעורי ניקוי דומים בקרטוזה אקטינית במעקב של חצי שנה, עם רמת כאב נמוכה זהה.
שאלות נפוצות
האם הטיפול כואב?
במהלך החשיפה לאור מורגשת צריבה או עקצוץ שחולפים זמן קצר אחרי סיום ההארה. בימים שאחרי מופיעים אדמומיות וקילוף, בדומה לכוויית שמש קלה.
כמה מפגשים נדרשים?
מספר המפגשים משתנה לפי ההתוויה ולפי תגובת העור. חלק מהמטופלים רואים שיפור אחרי מפגש בודד, ואחרים זקוקים לסדרה לאורך תקופה.
אילו אזורים אפשר לטפל?
השיטה מתאימה לאזורים שנחשפים לשמש ופגיעים לנגעים, בעיקר הפנים והקרקפת, וכן המחשוף וגב הידיים.
האם הטיפול מתאים לאקנה?
כן, אור בשילוב חומר מסמן מצמצם ייצור חלב ופוגע בחיידק שמעורב בדלקת. ההתאמה נקבעת לפי סוג האקנה ומצב העור.
מה ההבדל בין טיפול פוטודינמי רגיל לטיפול באור יום?
בטיפול הרגיל ההארה נעשית במנורת LED אדומה בקליניקה ועלולה לצרוב. בטיפול באור יום יוצאים לשמש לכשעתיים אחרי מריחת החומר המסמן, והחשיפה ההדרגתית מפחיתה את הכאב כמעט לחלוטין, עם תוצאה קוסמטית דומה.
מהן תופעות הלוואי הצפויות אחרי טיפול פוטודינמי?
באזור המטופל מופיעות אדמומיות, נפיחות קלה, קילוף וגלדים שנמשכים בדרך כלל מספר ימים עד כשבועיים. בשבועות שאחרי הטיפול העור רגיש לשמש ודורש הגנה קפדנית.
מתי אסור לעשות טיפול פוטודינמי?
הטיפול אינו מתאים למי שסובל מרגישות יתר לאור, ממחלות שמחמירות בחשיפה לאור, או נוטל תרופות שמגבירות רגישות לאור. נשים בהריון ונגעים שטרם אובחנו דורשים בירור לפני הטיפול.
כמה זמן צריך להתחבא מהשמש אחרי הטיפול?
בימים הראשונים אחרי הטיפול העור רגיש מאוד לאור, ולכן נמנעים מחשיפה ישירה לשמש לפחות 48 שעות ומשתמשים בהגנה גבוהה. בטיפול באור יום ההגנה מתחילה מיד בתום זמן החשיפה המתוכנן.
המידע בעמוד נכתב ונבדק בידי ד"ר מאיר באבאיב · עדכון אחרון: יולי 2026