כחמישים אחוזים מהמבוגרות והמבוגרים בישראל מפתחים ורידי עכביש על הירכיים, השוקיים או הקרסוליים אחרי גיל שלושים. הסיבה היא שילוב של עומס סטטי על הרגליים, גורמים הורמונליים, היריון וגנטיקה. לא חוסר טיפוח ולא היגיינה.
סקלרותרפיה היא הטיפול המבוסס ביותר לורידי עכביש, עם מחקרים בני עשרות שנים שמראים יעילות של מעל שמונים אחוז כשהבחירה במטופלת נכונה והטכניקה מדויקת. הכאב מינימלי, אין הרדמה כללית, וההחלמה מאפשרת חזרה לעבודה משרדית באותו יום.
מה זו סקלרותרפיה ואיך היא עובדת על הוריד
הטיפול נשען על עיקרון פשוט: חומר סקלרוזנט מוזרק לתוך הוריד הפגוע באמצעות מחט דקיקה. החומר גורם לדלקת מבוקרת בדופן הפנימית של הוריד, הדפנות נצמדות זו לזו, הזרימה נסגרת, והוריד הופך בהדרגה לרקמה סיבית שנספגת על ידי הגוף לאורך שישה עד שנים עשר שבועות.
הוורידים השטחיים שהיו מטופלים אינם חיוניים למחזור הדם. הדם מנותב לוורידים העמוקים והבריאים, ועומס הזרימה הכולל ברגל לא משתנה. זה מסביר למה הטיפול בטוח מבחינת זרימה כללית, בתנאי שאין פתולוגיה ורידית עמוקה שמוסתרת מתחת לפני העור.
פולידוקנול ומי מלח היפרטוניים: שני חומרי הסקלרוזנט המרכזיים
שני סוגי חומרים נמצאים בשימוש שוטף בארץ.
פולידוקנול (Polidocanol, Asclera)
החומר המועדף כיום עבור רוב המטופלות. הוא מאושר על ידי ה-FDA ועל ידי משרד הבריאות לטיפול בורידי עכביש ובוורידים רטיקולריים קטנים. הריכוז מותאם לקוטר הוריד: 0.25 עד 0.5 אחוז לוורידי עכביש דקיקים, 1 אחוז לוורידים רטיקולריים. הזריקה כמעט אינה כואבת מפני שלפולידוקנול יש אפקט הרדמה מקומי מובנה.
פולידוקנול בצורת קצף (foam) משמש לוורידים גדולים יותר. הקצף, שמופק על ידי ערבוב החומר הנוזלי עם אוויר ביחס סטרילי קבוע, מכסה שטח דופן גדול יותר עם פחות חומר פעיל.
מי מלח היפרטוניים (Hypertonic Saline)
תמיסת מלח בריכוז של 23.4 אחוז, אופציה ותיקה ובטוחה למטופלות עם רגישות אלרגית לסקלרוזנטים סינתטיים. הצריבה במהלך ההזרקה חזקה יותר מאשר בפולידוקנול, ויש סיכון מעט גבוה יותר להיפרפיגמנטציה זמנית במקום ההזרקה. בשימוש כיום בעיקר במקרים ספציפיים.
בדיקת דופלר לפני הטיפול: למה היא לא ניתנת לדילוג
ורידי עכביש נראים שטחיים ובלתי מזיקים, אך לעיתים הם הסימן הנראה לעין למחלת ורידים עמוקה יותר. אי-ספיקה של הוריד הספנוסי הגדול או הקטן, רפלוקס במסתמים, או היסטוריה של פקקת ורידים עמוקה (DVT), משנים מהיסוד את הטיפול. הזרקת סקלרוזנט לוורידי עכביש שמוזנים מוריד עמוק חולה מובילה לחזרה מהירה של הוורידים תוך חודשים, ולעיתים לסיבוכים.
בקליניקה מבוצעת בדיקת דופלר לפני המפגש הראשון בכל מטופלת שמתלוננת על תסמינים מעבר לאסתטיקה (כאב, נפיחות, גרד, כובד ברגליים), בכל מי שמעל גיל ארבעים וחמש, ובכל מי עם היסטוריה משפחתית של מחלת ורידים. אם הבדיקה מגלה אי-ספיקה משמעותית, המטופלת מופנית לרופא וסקולרי לפני כל טיפול אסתטי.
מי מתאימה לסקלרותרפיה ומי לא
הסקלרותרפיה מתאימה לוורידי עכביש ולוורידים רטיקולריים בקוטר של עד 3-4 מ״מ. ורידים גדולים יותר, ורידי דליות בולטים, או רגליים עם שינויים בעור שמעידים על אי-ספיקה ורידית כרונית, דורשים גישה שונה (אבלציה תרמית, EVLT, סטריפינג).
- מועמדות מתאימות: ורידי עכביש אדומים, כחולים או סגולים על השוקיים והירכיים; ורידים רטיקולריים בצבע ירקרק שמזינים את אזורי העכביש; כאב או כובד מקומי קל הקשור לוורידים השטחיים.
- אסור לבצע: בהריון ובמהלך הנקה; אצל מטופלות עם היסטוריה של DVT או תסחיף ריאתי; באלרגיה ידועה לפולידוקנול; במחלות אוטואימוניות פעילות עם פגיעה כלי-דמית; ובמהלך מחלה זיהומית פעילה ברגל.
- דורש הערכה לפני: סוכרת מאוזנת בקושי, נטילה קבועה של מדללי דם, היסטוריה של חוסר ריפוי של פצעים ברגליים.
גרבי לחץ: החלק שמטופלות נוטות לזלזל בו
גרבי לחץ ברמת לחץ של 20-30 mmHg לובשות מיד בסיום הטיפול ולאורך שבועיים. הלחץ החיצוני מסייע לדפנות הוריד שטופל להישאר צמודות זו לזו, מקטין את הסיכוי לשטפי דם ולהיפרפיגמנטציה לאורך הוריד, ומאיץ את הספיגה של רקמת הוריד הסיבית.
בקליניקה ניתנות הנחיות מדויקות: גרביים במשך שבעה ימים מלאים עשרים וארבע שעות ביממה (כולל לישון), ולאחר מכן עוד שבוע רק בשעות היום. מטופלות שמדלגות על שלב הגרביים רואות בדרך כלל תוצאה חלקית יותר ולעיתים מפתחות סימני פיגמנט לאורך מסלול הוריד.
זוג גרביים איכותי ברמת הלחץ הנכונה הוא חלק מהציוד הקבוע של מי שעוברת סקלרותרפיה. מומלץ לרכוש שני זוגות לפני המפגש הראשון, כדי שתמיד יהיה זוג יבש בזמן שהזוג השני מתכבס. בקיץ הישראלי, כשהחום מקשה על לבישת גרבי לחץ ארוכים, אפשר לבחור בדגם בגובה ברך במקום בגובה ירך, בתנאי שהאזור המטופל נמוך מהברך.
מספר מפגשים, החלמה ותוצאות לאורך זמן
ורידי עכביש לא נעלמים במפגש אחד. אזור טיפול ממוצע על השוק דורש שניים עד ארבעה מפגשים בהפרשי ארבעה עד שישה שבועות. בכל מפגש מטופלים כל הוורידים הנראים לעין באזור, ובמפגש הבא מטופלים שאריות וגם וורידים חדשים שהתגלו עם נסיגת הקודמים.
- יום הטיפול: אין הרדמה, אין צום, חזרה לעבודה משרדית מיד. רצוי לא להזיע באופן אינטנסיבי ביום הראשון.
- שבועיים ראשונים: גרבי לחץ, הימנעות מספורט מאומץ, הימנעות מסאונה וג׳קוזי, אין חשיפה לשמש על הרגליים.
- חודש ראשון: ייתכנו שטפי דם קטנים, סימני פיגמנט חומים לאורך מסלול הוריד שנספגים תוך חודשיים עד שישה חודשים, ותופעת ״matting״, כלומר רשת זמנית של נימים אדומים שמופיעה ב-15-20 אחוז מהמקרים ונסוגה בדרך כלל לבד.
- שישה חודשים ומעלה: התוצאה הסופית מתייצבת. הוורידים שטופלו לא חוזרים, אך וורידים חדשים יכולים להופיע עם השנים מסיבות גנטיות והורמונליות, ולעיתים נדרשים מפגשי תחזוקה כל שנתיים-שלוש.
מחירים בקליניקה. לבירור בטלפון. העלות תלויה בכמות האזורים המטופלים ובסוג החומר הסקלרוזנט הנדרש לאותה מטופלת.
מתי לפנות לרופא
פנייה לייעוץ מתאימה כשמופיעים אחד או יותר מהבאים:
- ורידי עכביש כחולים, אדומים או סגולים על השוקיים, הירכיים או הקרסוליים שלא משתפרים
- תחושת כובד, צריבה או גרד ברגליים בסוף יום עבודה
- נפיחות לסירוגין בקרסוליים ובכפות הרגליים
- היסטוריה משפחתית של דליות, וחשש מהתפתחות הבעיה
- הופעת ורידים חדשים אחרי היריון או טיפול הורמונלי
הייעוץ הראשון כולל הערכה ויזואלית של הרגליים בתנוחה עומדת, בירור היסטוריה רפואית מלאה, ובדיקת דופלר במקרים המצריכים. על בסיס זה נקבע מספר המפגשים המשוער וסוג החומר הסקלרוזנט המתאים. למבנה המפגש הראשון בקליניקה ראו מדריך שמונת השלבים של ייעוץ אסתטי. מטופלות שהטיפול בוורידי הרגליים שלהן מסתיים ומחפשות פתרונות נוספים להידוק העור באותו אזור יוכלו לעיין במדריך סופווייב להידוק עור או, במקרים של עודף עור לאחר ירידה במשקל, בבודיטייט RFAL לשאיבה והידוק משולבים.